פסק-דין בתיק ב"ל 22984-01-13

1.                        בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 10.12.12. הוועדה קבעה שלמערער נכות בשיעור 20% לצמיתות בשל הגבלת תנועות בצוואר בגין תאונת דרכים, שבה היה מעורב ביום 13.6.10, ושהוכרה כתאונת עבודה. מנכות זו ניכתה הוועדה 10% בשל מצב קודם. כמו כן, נקבעה נכות בשיעור 5% בגין סעיף ליקוי הנוגע לאוזניים, שהמערער אינו משיג עליה בהליך זה.

2.                        בדיון שנערך ביום 3.7.13 בפני חברתי כב' הרשמת חופית גרשון-יזרעאלי, הושגה הסכמה חלקית בין הצדדים, לפיה יושב עניינו של המערער לוועדה, על מנת שזו תשקול ותנמק את הצורך בניכוי אחוזי נכות בגין מצב קודם, תוך הפנייה למסמכים רלוונטיים. המערער עמד על טענה נוספת, לפיה היה על הוועדה להתייחס לחוות דעת של ד"ר יצחק אנג'ל, שהוגשה מטעמו, וביקש לעמוד על מספר נימוקי ערעור נוספים.

•  
•  
• טענות הצדדים

3.                        לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים, מעבר להסכמות הצדדים. טענותיו העיקריות של המערער הינן כדלהלן:

א.     הוועדה דחתה באופן שרירותי את חוות דעת ד"ר אנג'ל, לפיה למערער 10% נכות בגין כאב רדיקלי צווארי וכן 10% נכות בגין הגבלת תנועה בעמוד שדרה צווארי. הוועדה לא נימקה מדוע לשיטתה קביעות ד"ר אנג'ל אינן קשורות לתאונה, אף שהבדיקות מוצאות ביטוי קליני בבדיקות ד"ר אנג'ל ונתמכות בממצאי בדיקת EMG.

ב.     הוועדה התייחסה לאישור ד"ר בשארה מטעם המערער, ציינה תאריך שגוי למסמך, וטענה כי זה מתייחס לתלונות אובייקטיביות. זאת, בעוד שד"ר בשארה נסמך על בדיקת MRI ומציין ממצאים קליניים.

ג.       הוועדה אינה מתייחסת למכלול בעיותיו של המערער, לרבות לעניין הנוירופטיה של עצב אולוארי משמאל ו- CTS. הוועדה בדקה את המערער גם באיברים נוספים, פרט לצוואר, ואינה מתייחסת לקשר הסיבתי בין הפגיעה בצוואר לתלונות האמורות.

4.                        המשיב טוען שאין מקום לקבל את טענות המערער בדבר פגמים נוספים שנפלו בהחטת הוועדה. לשיטתו:

א.     פרט להסכמה שניתנה בדיון בעניין הנמקת ניכוי מצב קודם, הוועדה פעלה כראוי ואין מקום להתערב בקביעתה. הפגיעה שהוכרה בעקבות התאונה היתה בצוואר בלבד. הוועדה קבעה כי למערער לא נותרה נכות נוירולוגית בגין התאונה.

ב.     הוועדה נימקה ופירטה מדוע לא קיימים ממצאים נוירולוגיים ואין מקום לאמץ את חוות דעת ד"ר אנג'ל, ואין בתיעוד הקיים כדי לשנות קביעה זו. בהעדר ביטוי קליני לנכות נוירולוגית, לא נפל פגם בהחלטתה.

ג.       הוועדה אף התייחסה למסמך ד"ר בשארה, אף שמדובר במסמך ולא בחוות דעת. תאריך המסמך קטוע ומכאן הטעות שנפלה בתאריך שצויין. הוועדה סברה שגם במסמך זה אין ממצא אובייקטיבי קליני המצביע על בעיה נוירולוגית.

ד.      ממצאי הבדיקה הקלינית של הוועדה גוברים על ממצאי הדמייה ותיעוד רפואי קודם, ויכולים להוות בסיס לדחיית חוות דעת מטעם המערער. משפקיד התביעות לא הכיר בפגיעות נוספות, פרט לפגיעה הצווארית, לא היה על הוועדה לבדוק את יתר תלונות המערער.

• דיון והכרעה